המבנה ממוקם בשכונת מחנה ישראל, מהשכונות היהודיות הראשונות שהוקמו מחוץ לחומות העיר העתיקה בסוף המאה ה19 בתקופה העות'מאנית.
המבנה, ועוד מספר מצומצם של מבנים כמותו, מהווים תיעוד בנוי של צורת הבניה והמגורים שבנו יהודים בעצמם ולעצמם בשכונה זו. כמעט ולא נותרו מבנים שכאלו במרחב העירוני.
המבנה בנוי בטיפולוגיה של חצר פנימית (חוש) מוקף חדרי מגורים.
בנוי בבניה מסורתית עם קירות אבן דו-צדדיים הנושאים קמרונות צולבים בקומת הקרקע ובור מים תת קרקעי חצוב בסלע.
התכנית מיועדת למשפחה ירושלמית בת חמישה ילדים, לפיה הבית מאפשר פינות משחק פנימיות וחיצוניות ועושה שימוש בגג השטוח למטרות פנאי.
הארכיטקטורה החדשה היושבת על הישן, ברורה כחדשה, אך עדיין מתכתבת עם הישן.
קשתות הבטון החדשות משחקות עם קשתות האבן הישנות וישנה משחקיות עם העומק, הרוחב ומיקום הקשתות.
